50 שנים לפני יום שידור התכנית נכנס אלבומו של ג'ון לִי הוּקר למצעד האלבומים הבריטי.
נו, יש יאמרו, ומה בכך..
ובכן, אלבום-המופת House of The Blues – שמכיל בתוכו הקלטות קשוחות והיפנוטיות של מר הוקר משנת 1959 – וטיפס ועלה במצעד הבריטי, סימן את שיאה של תחיית הבלוז והפולק באיים הבריטים, מה שנקרא גם ה'בּוּם הבריטי של הבלוז'. בהיסטוריוגרפיה של הניגון העלו מדי פעם את תרומת בריטניה ומוזיקאיהּ להתעוררות הגלובאלית ביחס לבלוז ולמוזיקת העם. ואפילו אצל האמריקנים בעצמם. יש שראו זאת כחלק מן "הפלישה הבריטית" המפורסמת שהחלה ב1964 עם הגעת הביטלז לתכניתו של מר אד סאליבן.
יש להדוף טענה זאת הדיפה חזיתית כללית!
העובדה כי הקלטותיו של ג'ון לי הוקר מ1959 חיכו כמעט 88 שנים לגילוי על ידי אחרים ורחוקים, היא עובדה מעניינת לכשלעצמה, אך בה בעת מאשרת היא כי הבלוז המשיך להתקיים, ללא מורא וללא משוא פנים. מיום קריאות הנהִי ושמחת-החיים של העבדים בחוות ועד ימינו אנו.
ציינו התאריך כדי לעשות כבוד גדול לאלבום חד-פּעמי בהיסטוריה של המוזיקה.

'בּית הבּלוז' מאת ג'ון לי הוּקר.