ביום ראשון שבא עלינו לטובה בסמוך לשידור זה, ציין העולם 52 שנים ליום 22 בנובמבר 1963.
בצהרי היום נרצח הנשיא ג'ון פ. קנדי, שעה קלה לאחר שהפילוסוף והמהפכן אלדוס האקסלי הוציא נשמתו בבי"ח בעיר לוס אנג'לס.
שתי מיתות כה משונות באופיין ורחוקות זו מרעותה בסופן.
הראשון, נרצח בברוטאליות מיסתורית בנוסעו במכונית, והאחרון הלך ביודעין אל מותו כשהוא "נוסע" מבלי לזוז ממיטת חוליו. שליו ונכון אל יום אחרון…
יש הטוענים כי רוחן של שנות ה60 פסקה מנְשוב כבר אז, וכל יתר השנים בעשור ההוא, היו לאֵבֶל מתמשך על מותה של האוטופיה קִצרת-הימים.
הן קנדי והן האקסלי היוו השפעה מכרעת על דורות הצעירים שהסתופפו בצילם.
קנדי התכוון לעשות כך מבעוד מועד. לעומתו, האקסלי – מבלי רצותו בכך – הפך להיות נביא תרבות הנגד, האינטלקטואל הבריטי שהעז להרים ידו (כשהיא אוחזת בקקטוס) כנגד הממסד הדתי-תרבותי-מדיני העולמי באשר הוא. "שנות ה60 ללא האקסלי הן לא יותר מאשר שדרוגן הכרונולוגי של שנות ה50. בלעדיו היינו וודאי שבים אל שנות ה40 האיומות" – כך הספידו אחד ממערציו, ולא יסף. האקסלי ביקש בעשור האחרון לחייו לפתוח צוהר אל מעבר ל"דלתות ההכרה", אל מעבר לשעריה של התפיסה המגבילה, אל אותו "דוק דק מן הדק" המפריד בין האדם המודרני לנחת הרוח.
השמענו ניגונים לזכר נסינות תיקון העולם שבאו אל סיומם
באותו ערב שבּת של יום 22 בנובמבר 1963.