בשידור זה! 145 שנים לקומונה של פאריז. קשה להאמין כי הימים הללו אכן היו.
הימים, ימי התבוסה המרה של צרפת במלחמתה עם פרוסיה. נפול נפל נפוליאון השלישי בשבי הפרוסים וחיילות בני גרמניה צועדים ברחובותיה של פאריז. הממשלה הזמנית גולה לבורדו ובפאריז מתקוממים רבבות כנגד מורך הלב והכניעה הצרפתית מחד, וכנגד הפרוסים הכובשים מאידך גיסא.
בתוך כך ביקש המרד ההירואי לתקן לא רק את המצב המדיני לאחר תבוסת צרפת במלחמה, אלא פשוטו כמשמעו לתקן עולם במלכות ההווה.
בריקדות הוקמו בשדרות המפוארות, הפועלים נקראו לנשק. מלחמת אזרחים חדשה פרצה בצרפת 80 שנים לאחר המהפכה המהוללה ההיא. המריבות והסיעות די דמו לימי המהפכה הצרפתית ומטרת המתקוממים היתה להקים לתחייה ולהשיב את הרפובליקה הצרפתית האמיתית על כּנהּ. הדגל שנבחר היה בצבע האדום. ההמנון המרסלייז ההיסטורי, לצד האינטרנציונאל (שלא הרוסים כתבוּהוּ כידוע, אלא אחד ממהפכני הקומונה של פאריז). במשך חודשיים ימים נשלטו איזורים רבים ע"י הקומונות המהפכניות והסיעות השונות. נחקקו חוקים לשיפורי תנאי עבודות הפועלים, נאסרו פגיעות בשכר, הופרדה הדת מן המדינה, יום העבודה נקבע ל10 שעות ונאסרה עבודת הלילה. רבים כתרו כתרים לימים הקצרים של הקומונה של פאריז. הסיפור והמיתוסים סביבו היכו בקרקע מחשבתם של המהפכנים של המאה ה20 ועד ימינו. בסוף מאי 1871 בשבוע של דמים נטבחו המורדים. כ30 אלף אנשי הקומונה ותומכיה נהרגו.
המלוכנים, יחד עם הגרמנים, ניצחו שוב. יש ויקבילו הימים ההם לימי הכיבוש הגרמני במלחמה העולמית השנייה ולתבוסת הרפובליקה במלחמת האזרחים של ספרד. נלמד נא מן הפרשייה ההיסטורית הזאת ובל נשכח.
ד"ר דניס שרביט היקר היה עמנו.