אף ממשלה לא אהדה את הרעיון שיהודים מתגוררים באזורי הגבול בעת מלחמה. כך גם היה בחנוכה של שנת תרכ"ג היא 1862. בארצות הברית של אמריקה. בהתחולל מלחמת האזרחים האמריקנית – טבח הדמים הגדול ביותר בהיסטוריה של אמריקה – על הגבול שבין האזורים שבשליטת צבא הצפון לבין ישובי הקונפדרציה הדרומית הגיעו הדיווחים כי היהודים ממשיכים לסחור ולספסר בכותנה, שערכה עלה פי 4 בשנים הללו. הם עושים כסף מדמים מרוויחים ללא הכּר. יהודי קנטאקי, טנסי ומיסיסיפי הואשמו בסחר עם מורדי הדרום ובבגידה במדינות האיחוד הנלחמות על שלמות האומה האמריקנית. וועדות חקירה הוקמו אך הראו בדיוק ההפך (מבין מאה סוחרי כותנה נמצאו שני יהודים בלבד). כל זה לא מנע מן הגנרל יוליסס ס. גראנט, גיבור המלחמה והנשיא העתידי של ארה"ב, להוציא תחת ידיו ובחתימתו פקודה חריגה וראשונה בהיסטוריה האמריקנית בה ציווה לגרש את היהודים כולם – נשים, זקנים וטף. כך, במקום להדליק נרות ולהציבן על אדן החלון ולספר הנתחון המכבים, הוכרחו היהודים לארוז חפציהם תוך 24 שעות ולקחת את עצמם לסינסנטי שבאוהיו. למה? כי הם בוגדים ובאו לאמריקה רק כדי לעשות כסף. הלם. זעם. אימה.
הרי אלה היהודים ברחו מרדיפות על אדמת אירופה המלוכנית, רחם האנטישמיות המודרנית. ועתה, מגורשים הם שוב. באמריקה!
מה קרה בימי החנוכה ההם? האם אכן גורשו היהודים? כיצד רדפה פקודה כללית מס. 11 את גנרל גראנט הגדול עד פתח בור קִברו? איך השפיע הדבר על יהודי אמריקה בהמשך הימים? ועד ממי? מהגנרל עטור התהילה של לינקולן משחרר העבדים?
היתה זו הפקודה הכללית היחידה בהיסטוריה האמריקנית שזיהתה עדה דתית עם חתרנות ובגידה. כל זה לפני ימי המאבק לשוויון זכויות של המאה ה20. ליהודים היתה זכות הראשונים המפוקפּקה להיכלל תחת גזירה המבדילה ביניהם לבין שאר בני האדם.

___________________________________________________________________

להאזנה לתכנית ששודרה ב-27 בדצמבר 2016, לחץ כאן.

___________________________________________________________________