אכן הרוחות סוערות. הוצאת הספרים רבת ההוד והיוקרה גלימאר אשר לצרפתים, החליטה זה מכבר להוציא לאור את כתביו המזעזעים של אחד מגדולי סופריה של הארץ ההיא, לואי פרדינן סֶלין. הצרה היא שאותו אחד מגדולי סופריה, היה גם אחד מגדולי תומכיה של ממשלת וישי, אדם שהפיץ ארס, שנאה ושטנה וכרת ברית עם השטן שבנפשו ועם זה שמחוצה לו. ודווקא את הכתבים הללו רוצים בגלימאר להוציא לאור כעת. מי הזוכר כי פולמוס קטן יותר במימדיו התרחש לפני למעלה מ20 שנים בארצנו, עת הוצא לאור תרגומו העברי של ספרו הגדול של סלין "מסע אל קצה הלילה". מי ימנה כמה פעמים בתוכניותינו שלנו יכולו מילות ספר זה להועיל רבות בתיאור נוראות מלחמת העולם הראשונה, אך לשמחתנו נמענו מכך באופן מוחלט. סוגית סֶלין שמת כבר ב1961 הינה שאלה מהותית, ובהחלט איננה רלבנטית אך ורק לממסד הספרותי. לתרגוּמם, כמו להוצאתם לאור, של כתבי אינטלקטואלים וסופרים אשר שירתו והלכו יד ביד עם האפֵל והרע שבעולמנו – לכל אלו עניין לכלל הפועלות והעמלים.
סלין לא היה בודד בעניין זה. לאחר מלחמת העולם השנייה – בזמן משפטי משתפי הפעולה, הקוֹלאבּוֹראטוֹרים – הוציאו הצרפתים להורג סופר ועיתונאי בכיר אחד, רובּר בּרזייאק, על פשעים אינטלקטואלים של הסתה והרעלת הנפשות. יתכן וגזר דין זה היה לדוגמא ולהכּרה כי לכל מילה יש כוח ומשקל המשתכנים בלב קוראם ועתידים לצאת יום אחד החוצה. המקרה של הכיבוש הגרמני בצרפת ושל מדיניות שיתוף-הפעולה של משטר וישי תחיה בזכרון האנושי לדיראון עולם. בתוך כך מתעורר הדיון החשוב מה דינו של סופר כה חשוב מבחינה אוניברסלית שבד בבד היה למשרת שר-המוות והחבּלה. על פולמוס גלימאר, על סלין ושאר רשעים, ובעיקר על השאלה האם אנו זקוקים להם בחיינו – על כך נזמן לאולפן את אחא דורי מנור, חוקר, חבר ומשורר.

______________________________________________________________________

להא\נה לתכנית ששודרה ב-9 בינואר 2018, לחץ כאן.

______________________________________________________________________ התארח באולפן: דורי מנור