לפני 93 שנים – כיום הזה – נדם ליבו של 'אבי האיגודים ותנועת העבודה האמריקנית'. בעת כנס פועלים במקסיקו סיטי התמוטט המנהיג על הבמה ושבוע ימים אחר כך הלך לעולמו. מהגר יהודי ממוצא הולנדי שנולד באנגליה והגיע לארה"ב בגיל בר מצווה בעיצומו של טבח הדמים הגדול בתולדותיה – סמוּאל גוֹמְפֶּרְס. במשך 38 שנים עמד סֶם גומפּרס בראש 'הפדרצייה האמריקנית לעבודה', מיום הקמתה ועד מותו בדצמבר 1924. גומפּרס היה נציגו של זרם אחד, מרכזי ומשפיע, בתולדות תנועת הפועלים באמריקה. בניגוד לנעשה באירופה ובניגוד לאופי המהפכני של הכוח הפועלי ביקש סמואל גומפּרס לשפר ולקדם את האינטרסם של אחיו הפועלים באמריקה ובעולם ותו לא. גומפרס היה וראה עצמו פועל בכל רמ"ח אבריו. מגיל צעיר עבד כשולייה לצד אביו בגלגול הטבק והכנת סיגרים. בגיל 13 עברה משפחתו לארצות הברית. אלו ימי שיאהּ של מלחמת האזרחים האמריקנית והשנה בה ניתנה הצהרת שחרור העבדים ע"י הנשיא לינקולן. שנה אחר כך, בהיות בן 14, הצטרף גומפּרס לאיגוד עובדי מפעלי הטבק. צעד קטן לשחרור העבדים, צעד גדול לסמואל הצעיר. זאת מכיוון שבעבור שנים יעמוד בראש האיגוד ואיגוד העובדים היה משאת נפשו ובטחונו של גומפּרס. דרכו של האיש משקפת את הבעיות, המחלוקות והדרכים השונות שעמדו בפני הפועלים באמריקה. בעוד מהפכות פרצו ביבשת הישנה, הצליחו הבוסים ואילי ההון להימנע מולשביזציה בארצם. יש טוענים כי גומפרס וחבריו שרתו בין היתר את העובדה שלעיל. הוא נלחם למען חייו של האדם הפשוט. פחות שעות, פחות ניצול, יותר שכר וזכויות לכל עובד, הוא אסר מלחמה מוחלטת למען ביטול העסקת ילדים ('עבדוּת ילדים') ופעל בכל נשמת אפו ובכל שנותיו למען חיזוקם של איגודי העובדים בתור כוח הנושא ונותן על חייו ורווחתו.
מנגד, לא היה מהפכן ובז לכל הפעולות הפוליטיות של הסוציאליסטים בעולם או באמריקה. לא היה לו עסק עם תיאוריות רבולוציוניות והוא נחשב למתנגד עז ל"סובייטים באמריקה". גומפרס ייצג את טהרתו של הטרייד-יוניוניזם האמריקני. אנחנו נלחם על מה שמגיע לנו בתוך העולם הקפיטליסטי ולא נקרא קיראות אוטופיות לבריאתו של עולם חדש תחתיו. לזה קוראים רפורמה. כך שהיו וראו בגומפרס גורם מעכב, המכשיל את המהפכה, מונע את התפתחות הסוציאליזם בארה"ב וממש פועל בבוגדנות במאבק. לא זאת אלא אף תמך בנשיא ווילסון ובכניסה של אמריקה למלחמת העולם הראשונה. אבל ככל הנראה לגומפרס היתה הדרך שלו. הוא לא התחנף לרדיקלים וניסה להשיג מן 'הרכושנים' – כפי שכונו אז בעלי ההון והקפיטליסטים – את מה שיכול היה עבור אחיו הפועלים. באוקטובר 1923 החליטו במגזין TIME להקדיש לו את השער כגיבור הפועלים והאיגודים (להלן בתגובה הראשונה). אבל סם גומפרס "מעולם לא עשה לביתו ומת כאיש עני", התרחק מכל ענייני פוליטיק ודחה בבוז כל מחשבה או שוחד פוליטיים. בשל כך נותר אחד המהגרים היהודים המשפיעים באמריקה ובה בעת נסתר ונשכח.

גומפּרס, בשנות ה30 לחייו, בתנוחה פועלית קלאסית הרבה לפני שלנין אימץ את התנועה.

____________________________________________________________________

להאזנה לתכנית ששודרה ב-13 בדצמבר 2017, לחץ כאן.

____________________________________________________________________

  • John Cohen – Which Side are You On
  • The Carter Family – No Depression In Heaven
  • John Lee Hooker – Strike Blues מתוך Ain't Times Hard: Political & Social Comment In The Blues
  • קטע מתוך מאמרו של חיים ארלוזורוב, "התכסיס של המפלגות הציוניות".
  • Joe Glazer – There Is Power In a Union
  • קטע מתוך ספרה של ברברה טוכמן, "המגדל הגאה", בתרגומו של עמי שמיר, הוצאת דביר, 1998.
  • Jo Ann Kelly – Keep Your Hand Out Of My Pocket מתוך Key To The Highway
  • קטע מתוך ספרה של ברברה טוכמן, "המגדל הגאה", בתרגומו של עמי שמיר, הוצאת דביר, 1998.
  • קטע קול מתוך נאום של סמואל גומפרס משנת 1914.
  • Dick Gaughan – Workers' Song