התמונה שלפניכם צולמה ביום שידור זסה לפני 42 שנים. 12 בספטמבר 1974 הוא יום נפילתו והדחתו של היילה סילאסי הראשון, קיסר אתיופיה, גור אריה יהודה, משיח הראסטאפריי.
לאחר 44 שנות מלכות וקיסרות על הארץ באה תקופתו אל תומה.
האיש שעמד מול מוסוליני והפאשיזם העולמי, איחד את מדינתו, חלם אל איחודה של אפריקה ותקומה לבני עמו, שלט מכוח המלכות השמיימית – האיש הזה הגיע אל סוף דרכו.
כמו במקרים רבים אחרים, המהפכה באתיופיה נתמכה ע"י חוגים רחבים שרצו בחידוש פני אדמה, בתיקון עולם וביצירת אתיופיה סוציאליסטית נטולת מלך שתאפשר לכל פועלת ואיכר את זכות קיומו בכבוד ובבטחה. אולם הכוחות המניעים והיוזמים של המהפכה עלו אף הם לגרדום ובמקומם עלתה דיקטטורה מעוותת של אנשי צבא שדיברו כזב מגרונם בזכות המרקסיזם והשוויון.
לא מינהּ ולא מקצתיהּ.
מי שבסופו של דבר השתלט על המדינה, כזכור, היה הדיקטטור הנפשע מנגיסטו היילה מריאם. אדם שמחזיק בתואר הנורא של השליט הרוצח הגדול ביותר ביבשת אפריקה בעת המודרנית. אנשיו של סילאסי סרבו לקבל את העובדה כי הקיסר איננו. חסידיו ומאמיניו בג'מייקה ידוֹע ידעוּ כי מדובר בשמועת שווא ולא יתכן כי הקיסר הוכרע והמלכות הופּלה. הרי לא ניתן לכבוש ולשעבד את גור אריה יהודה. אולם, אהה, נפול נפל הקיסר, נרצח ונקבר בביתו תחת רצפת בית השירותים. מכתר המלכות אל אחרון המקומות.
בשידור סיכמנו תקופה, השמענו ניגונים והעלנו זכרונות.
מי לטוב ומי למוטב. השידור מותאם הן לחסידים והן למתקוממים.