בחמישה במרץ 1946 באולם בקולג' וסטמינסטר בפולטון, מיזורי, כשבקהל יושב הנשיא האמריקני הארי ס. טרומן, עמד על הבמה וינסטון צ'רצ'יל, שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, ונאם את אחד הנאומים החשובים בהיסטוריית המאה ה-20, ובו טבע את המושג 'מסך הברזל' החוצה את אירופה. החומה הדמיונית שחילקה את העולם לרעים ולטובים- ה"מזרח" הקומוניסטי וה"מערב" הקפיטליסטי. (או להיפך, תלוי באיזה צד אתה).
השנה כאמור היא 1946, וזה לא מכבר ארה"ב, בריטניה וברית המועצות לחמו באותו צד נגד הנאצים. אך כעת ברלין מחולקת, ובנאומו שנקרא "עוצמתו של השלום" (Sinews of Peace), אפשר לומר שבאופן אירוני דווקא כונן צ'רצ'יל את המלחמה הקרה.
___________________________________________________________________
להאזנה לתכנית ששודרה ב5 במרץ 2013, לחץ כאן
___________________________________________________________________
"זו אך חובתי להציג בפניכם עובדות מסוימות הנוגעות למצב באירופה. משטטין שבים הבלטי ועד טריאסטה שבים האדריאטי, ירד מסך ברזל וחצה את היבשת. מאחורי הקו הזה שוכנות הבירות העתיקות של מדינות מרכז ומזרח אירופה. ורשה, ברלין, פראג, וינה, בודפשט, בלגרד, בוקרשט וסופיה. כל הערים הללו, ותושבי האזור, שוכנים במה שעלי לקרוא לו "סביבה (ספירה) סובייטית", וכולן נתונות, בצורה כזו או אחרת, לא רק להשפעה סובייטית, אלא גם לשליטה ההדוקה וההולכת וגוברת- של מוסקבה".
"הרוסים בברלין מנסים לבנות מפלגה קומוניסטית באזור הכבוש שלהם בגרמניה, על ידי הענקת טובות ותגמולים לקבוצות של מנהיגי שמאל גרמנים. בתום הלחימה בחודש יוני האחרון, הצבאות האמריקאים והבריטים נסוגו מערבה, בהתאם להסכם מקדים, על מנת לאפשר לעמיתנו הרוסים לכבוש את המרחב העצום הזה עליו הדמוקרטיות המערביות הצליחו להשתלט קודם לכן. אם המפלגה הקומניסטית תנסה לבנות את גרמניה כקומניסטית באזורים האלה, הדבר יגרום קשיים חמורים לאזורים האמריקאיים והבריטיים, ויעניק לגרמניה שהובסה במלחמה את הכוח לשמש כקלף מיקוח בין הסובייטים לבין המערב הדמוקרטי. תהא המסקנה אשר תהא – זוהי בהחלט לא אירופה החופשית עליה נלחמנו, וזוהי גם לא אירופה שתתקיים על תשתית ויסודות מהותיים לשלום בר קיימא".
"מצד שני, גבירותיי ורבותיי, אני דוחה מכל וכל את האפשרות לפיה מלחמה חדשה היא בלתי נמנעת, זה משום שאני בטוח עדיין שאנו שולטים על גורלנו ושיש בידינו את הכוח להציל את עתידנו, ולכן אני מרגיש חובה לנצל את הזדמנות לומר את הדברים האלה כאן לפניכם. אני לא מאמין שרוסיה הסובייטית חפצה במלחמה. בעיני הם שואפים לקצור את פירות המלחמה, להגדיל את כוחם ולהפיץ את תורתם, אבל מה שעלינו לשקול כאן היום הוא המניעה המתמדת של מלחמה, וכן ביסוס התנאים שיאפשרו חופש ודמוקרטיה במהירות האפשרית בכל המדינות. הקשיים והאיומים לא ייעלמו אם נעצום עיניים ונתעלם. הם לא ייעלמו על ידי מדיניות פסיינית. מה שנדרש הוא הסדר, וככל שהדבר יתעכב, כך יגברו הקשיים והאיומים."
לאורך ההיסטוריה, מעולם לא הייתה מלחמה שהיה קל יותר למנוע מאשר זו שהחריבה שטחים רחבים כל כך על פני כדור הארץ. אני מאמין כי היא היתה יכולה להימנע מבלי ירי של כדור אחד, וגרמניה יכולה היתה להיות כיום משגשגת, מכובדת וחזקה . אבל אף אחד לא הקשיב, ואחד אחרי השני נשאבנו כולנו לתוך המערבולת הנוראה הזו. ודאי שכעת, גבירותיי ורבותיי, אני מכריז בפניכם כי אסור לנו לאפשר לזה לקרות שנית. מניעה כזו יכולה להיות מושגת כעת, ב1946, רק על ידי הגעה להבנות בנוגע לכל ההיבטים הרלוונטיים עם רוסיה, תחת סמכותו הכללית של האו"ם, ועל ידי שימור ההבנה הזו לאורך שנות שלום רבות, באמצעות כוחו של העולם דובר האנגלית על כל קשריו ויכולותיו.
[מתוך הנאום]
קטע הקריאה מתוך "האל שהכזיב" :
