The Boer War
בתכנית שלפניכם הדרמנו דרומה במיוחד אל דרום אפריקה, ודברנו על האפריקאנרים, הם הבוּרים, מתיישבים הולנדים שקראו לעצמם "השבט הלבן של אפריקה" וסיגלו לעצמם חיים של ילידים.
אולם לחגיגה הזו ניסו לשים קץ. האויב שקם כנגד הבורים במאה ה-19 היה דווקא הקולוניאליזם הבריטי, שהחל חולש על אזורי מדינותיהם של הבורים – מדינת אורנג' החופשית ומדינת טרנסוואל. עימותים אלו הביאו למה שנקראה מלחמת הבורים הראשונה. אחריה עוד תפרוץ מלחמת הבורים השניה אך כבר נגלה כי הנצחון היה של הבריטים. בסיומה של המחלמה הבורית הבריטים כלאו רבע מן האוכלוסיה הבורית במה שהיה בעצם למחנות הריכוז הראשונים בהיסטוריה.
אך בל נטעה, מדובר במלחמה בין קולוניאליזם אחד למשנהו, וכל זאת על חשבון בניה האמיתיים של אפריקה.
מה היה גורלם של הבורים, מה היה חלקם במלחמות העולם ומה השפעתו של הכיבוש הבורי עד ימינו.
___________________________________________________________________
להאזנה לתכנית ששודרה ב6 במרץ 2013, לחץ כאן
___________________________________________________________________
- Burning Spear – Repatriation מתוך The Fittest of The Fittest
- קטע קריאה מתוך כתבה שפורסמה לראשונה בעיתון "המליץ" מה26 בדצמבר 1899.
- Burning Spear – Old Marcus Garvey מתוך Live In South Africa
- ראיון עם פרופ' מוטי תמרקין, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
- The Gladiators – Rich Man מתוך Babylon Street
- Asie Payton – Goin' Back To The Bridge מתוך Fat Possum: Not The Same Old Blues
- קטע קריאה מתוך כתבה שפורסמה לראשונה בעיתון "המליץ" מה7 ביולי 1901
- Bobo Jenkins – Heard The News
___________________________________________________________________
מכתבים מהחזית:
1 באפריל 1900
מר רובינסון היקר,
תמהני אם תצליח לקרוא את מכתבי, משום שאני כותב אותו על האדמה, ליד הנר המהבהב. המחנה שלנו נמצא 20 דקות ממרכז העיר, ויש בו כ5000 איש.
בשבוע שעבר חוויתי לראשונה על בשרי סופת חול אפריקאית. חול שהרגיש כמו ברד של אבנים, ושרט אותנו בידיים ובפנים, עד לכדי דם. האוהל שלנו התעופף באוויר והסוסים פחדו וברחו. בסך הכול זו היתה חוויה מיוחדת.
המשימה שביצעתי אתמול, ביחד עם 150 חיילים, היתה ליווי האסירים הבורים. הבורים התייחסו לענין בקלות, צחקו ופטפטו. דיברתי עם בורי אחד. הוא אמר לי שהבורים לא מאשימים את הבריטים על כל ענין המלחמה, אבל כועסים על קנדה על מעורבותה, ושאין בעיניהם כל סיבה לקנדה להתערב.
אנחנו בפעילות בחמש בבוקר עד אחר הצהריים ללא מנוחה.
נשמח מאוד להגיע כבר לחזית, אף ששניים מאנשינו נהרגו מאז שהגענו הנה."
3 באפריל 1900
אנו יוצאים מחר לחזית מחר בשתיים בצהריים. אם הדברים יהיו לפי ההערכות- זה יהיה הקרב המכריע של המלחמה.
אני בטוב ובמצב רוח מרומם ואילחם מחר היטב.
עד כאן מכתבי שנכתב בחיפזון,
נערך,
W. H. Snyder
___________________________________________________________________
עיתונות התקופה
