99 שנים בדיוק לפני יום שידור התכנית, נכנס הגנרל הגדול, סר אדמונד אלנבי, על רגליו הוא בשערי העיר העתיקה של ירושלים. 11 בדצמבר 1917 הוא יום כיבושה של העיר מידי התורכים בזמן מלחמת העולם הראשונה. מן המפורסמות כי ארץ ישראל היתה חזית פעילה בשנת 1917 בתוך מכלול המערכות של המלחמה הגדולה. להבדיל מן הקרבות שבאירופה בהם בדקה אחת נהרגו אלפי איש ואלפים רבים איבדו עצמם לדעת, הרי כיבוש ירושלים היה דבר אחר לגמרי. ירייה אחת לא נורתה במערכה הזאת. למעשה ירושלים נכנעה ארבע פעמים. משלחת הכניעה, שכּללה את ראש העיר ונכבדיהּ, יצאה את שערי העיר ונכנעה תחילה לצמד טבחים בריטים שנשלחו לחפש ביצים עבור הארוחה. שני אלה דחו את כניעת המשלחת בשל מעמדם ובשל משימת חיפוש המזון אך הבטיחו להעביר את העניין הלאה כשישובו אל המחנה. כשמפתח העיר וכתב הכניעה בידם המשיכו חברי המשלחת בדרכם ונכנעו בשנית בפני שני סמלי סיור שעברו במקום. גם אלה אמרו כי אינם מוסמכים לקבל הכניעה אך הבינו את הרגע ההיסטורי והחליטו לצלמו (עם כל הכבוד לאלנבי ויש כבוד). נחושים להיכנע אך תשושים למדי המשיכו החברים מצוידים בדגלם הלבן בדרך המתארכת. בינתיים כבר נודע הדבר לפיקוד העליון שביטל כמובן את הכניעות הקודמות ודרש כניעה רשמית שלישית במספר. וכך היה. העניין נסגר.. אך לא! בשל היעדרות כמה נכבדים ובינהם המפקד העליון של החזית הוא הגנרל סר אדמונד אלנבּי, נערך טקס רביעי חגיגי ואחרון. עייפים אך כנועים יצאו תושבי העיר לרחובותיה של ירושלים העות'מאנית הנכנסת אל תקופה חדשה אך רבת מיסתורין. והיו גם כאלה שראו בזה אסון, בבחינת 'מה היה לנו רע עם התורכּים' והלאה המודרנה. ומה יעשו כל המתעת'מנים שגידלו שפם וקנו תרבּוּש? ומה עם כל אנשי הישוב שהימרו על הברית עם גרמניה? סיפור סבוך. מכל מקום, ב1917, הבריטים ידוע ידעו כי סוף כל סוף חזרה ירושלים השבויה מידיהם של הכופרים ההיסטוריים אל חיק הכנסייה והאימפריה. וכל זאת כמתנה לכבוד חג המולד המתקרב. ליהודי העיר היה זה נר ראשון של חנוכה, עבור תושביה הערביים אלנבּי היה אל-נָבּי (היינו הנביא) ובכל אירופה צלצלו הפעמונים. ועבור מה..
הקראנו מיומני התקופה ומן הארכיון. זכרנו את אלה שסבלו ונפלו בקרבות ההם רחוקים ממשפחותיהם על אדמת ציון הלוהטת. אנגלים, סקוטים, אירים, אוסטרלים, ניו זילנדים, הודים, איטלקים, צרפתים ותורכים בני הדור האבוּד בחזית ארץ ישראל.
___________________________________________________________________
להאזנה לתכנית ששודרה ב-11 בדצמבר 2016, לחץ כאן.
___________________________________________________________________
- New Lost City Ramblers – There Ain't No Way Out – Oh Death
- Mance Lipscomb – Long Way To Tipperary מתוך Texas Songster, Vol. II
- Hamish Imlach- Cod Liver Oil & Orange Juice
- "ארץ ישראל – כיבוש ירושלים", הצפירה, 13 בדצמבר 1917.
- Dock Boggs – Sugar Baby
- קטע מתוך הספר "בימי מהפכה ומילחמה" מאת י. זרבבל, הוצאת י.ל. פרץ 1966.
- Paul Wine Jones – Goin' Away Baby מתוך Stop Arguing Over Me
- קטע מתוך "זאב ז'בוטינסקי / נאומים 1926-1905"
- The Carter Family – On My Way To Canaan's Land
- קטע מתוך הספר "עם תורכים אל תעלת סואץ" מאת פרידריך פרייהר קרס פון קרסנשטיין.