בערב חג המולד של 1914, ערב שנת 1915 קרה הדבר אשר לא יחזור שנית בתולדות מלחמות בני האנוש. למשך יומיים-שלושה נדמו היריות והתותחים. בליל חג המולד החלו החיילים בשוחות לשיר בקול מלא-כאב ובעל תקווה משונה את המנונות חג המולד: "לילה שקט, לילה קדוש". הגרמנים הציבו עצי אשוח קטנים והדליקו את פנסי החג. הבריטים והצרפתים השתוממו למראה הסוריאליסטי והגיבו בתימהון לבב. לאט לאט קמו החיילים הלוחמים והציצו אל מעל השוחות מלאות הבוץ, העכברושים והמוות. הם התקדמו זה אל צד זה כאשר לראשונה הם מהלכים על אדמת ההפקר, No Man's Land, אותו גיהינום שמי שהעז לנסות ולחצותו, נהרג תוך שניות.
שביתת הנשק המוזרה הזאת זכתה לכינוי The Christmas Truce ובשפתנו: 'הפסקת-האש של חג המולד'. הפסקת האש הזאת הייתה ספונטאנית ולא הגיעה משום דרג עליון שראה בהפסקת הלחימה, ולו לשעות ספורות, פגיעה קשה במורל ובהתקפיותו של הצבא הלוחם. הסיבה האמיתית לפאניקה שאחזה בפיקוד העליון נבעה מכך שהגנרלים הבינו שחיילים פשוטים מפנימים אט-אט את העובדה כי המלחמה הזאת הינה שגיאה גדולה וחטא גדול על הארץ. קדירת דמים חסרת פשר שרק תוסיף מכאוב. החייל הפשוט מנגד הבין לרגע את כוחו ואת יכולתו להפסיק המלחמה על ידי לחיצת יד, החלפת מזכרות, תמונות משותפות וריקודים עם מי שלפני רגע היה אויבו המושבע. לאחר צאת החג, שבו החיילים לשוחות והמשיכו במלאכת הטבח. הפסקת האש הזאת לא תחזור במהלך כל המלחמה (ובמלחמות הרבות שיבואו אחר כך). רק בחג המולד של 1918 שקטה הארץ שוב. 20 שנה אחר כך, אותם צבאות, יחלו לטבוח שוב זה ברעהו.
עד כדי כך מופלא הדבר מן השכל הישר שיש המטילים ספק אם אכן הייתה הפסקת אש שכזו או אולי משל הייתה.

תבורכו בהאזנתכם הערבה.

___________________________________________________________________