כמחצית מן הצבא הצרפתי ב1917 שבת ממלחמתו. לאחר שלוש שנות טבח עולמי, כשלונות לאין ספור, עמידה במקום, יאוש, חולדות ומחלות שוחות החלו החיילים לדבר בינם לבין עצמם – על מה כל זה בעצם. חיילים הוצאו להורג בשל שיחות פרטיות בהן הביעו חוסר שביעות רצון ומרמור מפני הדברים. לאורך השנה הזו נמנו למעלה מ40 מרידות שונות בצבא הצרפתי. נסיונות נואשים מצד הפיקוד לעורר את מוראל החיילים כשהדבר נעשה בעיקר ע"י הוצאות להורג פומביות בבסיסים השונים טרם צאת החיילים ללחימה. פעמים רבות החיילים שנבחרו להיות קורבן למהלך נורא זה, באקראי נבחרו וללא עוול בכפם. למרות שלא הייתה זו נחלת הצרפתים לבדם התמקדנו בהם וניסינו לבאר הסוגיה בעזרת ידידינו קובי חוברה. כזכור סרטו של קובריק שבילי תהילה עסק גם הוא בעניין זה ובשל כך הוחרם שנים רבות בצרפת. מומלץ לצפות טרם האזנה.

______________________________________________________________________

להאזנה לתכנית ששודרה ב-3 ביולי 2017, לחץ כאן.

_____________________________________________________________________

• World War One French Marching Song
• The Peerless Quartet – I Didnt Raise My Boy To Be a Soldier
• קטע מתוך יומנו של אנרי ברטאס.
• "אבדות הצרפתים", החרות ירושלים, 29 בינואר 1917.
• Bud White – White Horses מתוך The George Mitchell Collection
• "מכתבים מפריז", העם, 1 ביוני 1917.
• השיר "נהלי מחנה" מאת זיגפריד ששון.
• קטע מתוך מכתבו של הקצין הבריטי וילפריד אואן.
• John McCormack – Send Me Away With A Smile
• John Lee Hooker – This Land Is Nobody's Land מתוך The Real Folk Blues