מאזינות יקרות ומאזינים חביבים!
בשידור זה ציינו יחד עם העולם כולו רגע של תסכול וחוסר-יכולת להתמודד עם צו החיים הבלתי-נמנע, 103 שנים תמימות לפגישתה של ספינת העתיד – עתירת הברזל והמנועים, הגדולה שבכלי השיט שידע העולם עד אז – עם קרחון אדיש בים הצפוני ביום 14 באפריל שנת 1912. הספינה המלכותית הייתה בדרכה אל חופי ארצות הברית של אמריקה. אל החירות הכלכלית והמפלט הרוחני.
הייתה זאת, כידוע, נסיעתה הראשונה והאחרונה של אניית הברזל. ולספינת הפאר הזאת קראו הטיטאניק.
אמנם רבים הסרטים, המסמכים והתכניות העממיות על אודות שקיעתהּ של הטיטאניק והאסון הראשון שפתח את המאה ה20, עידן הקיצוניות והדמים. הלילה נְאסף סביב גלי האתֶר ונזכור את השוקעים והניצולים מאוניית הפּאר ההיא, אשר הכילה בבטנה הן את העניים והעשירים, הן את הידוענים ואנשי בלי השם, את הרמים ויושבי הקרקעית, את הבּוסים ואת הפועלים..
אנשי הבּלוז מעולם לא החשיבו אירועים היסטוריים ולא תאריכים או קטסטרופות ספציפיות בדברי ימיהם של בני האנוש. הכל חולף אמרו ורק הכאב האנושי נצחי..
אולם, ברם, אללי!
טביעתהּ של הטיטאניק זכתה להתייחסויות מעוררות השתאות ולכתיבה ופרשנויות הראויות להצגה בפני מאזינינו בשידור זה.
אפילו חזנים ורבנים מבני עמנו שוררו תפילות לזכרם של הניספּים. כל פרשן על פי ראייתו אך בגדול כיוונו כולם לעובדה החדה כתער: כולנו – בני האדם – נוסעים על סיפּונה של הטיטאניק.
בין אם עלינו עליה באפריל 1912 ובין אם אנו חיים 103 שנים אחר כך.
פרטים נוספים מן הארכיון המוזיקלי ומן הכתובים הנסתרים בתכנית הבאה

תבורכו תמיד! והתפקדו כדי להימנע מטעויות בעתיד הימים.