הערב, בזמן האזנת השיא לרדיו הציבורי, נתאגד כולנו סביב המקלט כדי לציין 61 שנים תמימות לצאתו לאור של יומן המסע של ג'ון הווארד גריפין "שחור כמוני". ספר זה, Black Like Me, איגד את טוריו העיתונאיים של גריפין שהחליט לצאת למסע אל הדרום העמוק של אמריקה בסוף 1959. אל ארץ החרפּה כי שכינה זאת ביומנו. אל מדינות הסגרגציה והג'ים קרו. גריפין, יליד טקסס, "לבן", החליט לכתוב ולתאר לקוראיו את פניה האמיתיים ככל הניתן של ההפרדה הגזעית בארה"ב. אלא שהוא החליט לעשות זאת כ"אדם שחור". הוא ביקש לחוות על בשרו את השנאה שעליה כולם דיברו. אולי יצליח לשכנע יותר אם יביא עדות "מבפנים". לשם כך הוא פנה אל רופא עור בניו אורלינס ושכנע אותו במטרתו. הדוקטור רשם לו מינונים גבוהים של כדורים אשר שימשו בשעתו לטיפול במחלת הויטיליגו, נתן לו זריקות נוספות וציווה עליו 15 שעות יומיות של שכיבה תחת תאורה אולטרה-סגולה. לא ברור מניין האומץ ולא נהיר עד כמה הסיכון הרפואי היה מחושב אבל מבחינתו של גריפין היתה זו משימה אחת נוספת בחייו. לאחר כמה שבועות כּהה עורו מספיק, הוא גילח שערו ויצא לבדוק האם חברו האפרו-אמריקני, מצחצח הנעליים מניו אורלינס, מר וויליאמס, יזהה אותו. לאחר שווילאימס היה בטוח כי מדובר באדם "שחור כמוהו", החליט גריפין לממש תוכניתו. במשך 6 שבועות עבר במדינות הדרום. בלואיזיאנה, אלבּמה, ג'ורג'יה, ארקנסו ומיסיסיפּי. הוא נפרד ממשפחתו והלך אל הלא הנודע.
לא פחות סוערים היו חייו עד רגע זה. עיתונאי, חוקר וסופר שנקלע לצרפת ערב מלחמת העולם השנייה, נשאר בה כדי להצטרף לרזיסטנס, אחר כך המשיך בצבא האמריקני, נלחם בחזית הפּסיפית ונותר להתגורר באחד מאיי שלמה. לאחר המלחמה איבד ראייתו עקב תגובה מאוחרת לזעזוע מוח שנגרם לו כתוצאה מפצצה יפנית שנחתה לידו. עשר שנים היה עיוור לחלוטין וב1957 חזרה הראייה מבלי הסבר, נס רפואי כמו שאומרים. הוא גם חזר לאמריקה.
הוא כתב על תקופה זו ובין הדברים הרבים שהבין בזמן עיוורונו היה כי לאדם העיוור אין "מחסום של צבע" ולכל מלאכות ההפרדה אין אחיזה בעולם האמת. שנתיים לאחר שחזרה לו ראייתו יצא לחוות את האמת מן הצד השני.
ב1961 ביום זה, ראה אור ספרו Black Like Me אשר גם נעשה ממנו סרט שלוש שנים אחר כך. מסע מיוחד של אדם בלתי רגיל.
להאזנה לתכנית אשר שודרה לראשונה ב-18 בדצמבר 2022 לחצו כאן
- Sister O. M. Terrell – Swing Low Sweet Chariot
- Ry Cooder – Down In Mississippi
- The Staple Singers – Why? (Am I Treated So Bad)
- Jim Bunkley – Segregation Blues
- Pops Staples – The Downward Road
- Staple Singers, The – Mary Don’t You Weep
- Cleo Page – Black Man (Too Tough To Die) Pt. I
- Jerry Garcia Band – My Sisters and Brothers