בּן צֶ'סטֵר וָוייט. לא השאיר אחריו ספרים. לא מהלך צבאי מתוחכם או הישג אנושי ייחודי. הוא היה צנוע, כמעט לא מורגש, כך סיפרו מי שהכירו אותו. והייתה לו שן זהב שהתנוצצה כל אימת שחייך אל מול קרני השמש הדרומיות. למרות שלא היו לו הרבה סיבות לכך הוא חייך פה ושם. כל יום ראשון הודה לאל על חייו עלי אדמות בכנסייה הבפטיסטית השחורה שבה גם שימש כומר זוטר. ווייט נולד ועבד כל ימיו על אותה חלקת אדמה בעיר נָאצֶ'ז מיסיסיפּי עבור הבּוס הלבן. מימיו לא יצא את גבולות המחוז. הורי הוריו חיו שם כעבדים. והוא עצמו נולד אל מציאות עגומה לא פחות. משכורתו הזעומה שהגיעה מקופת אותה משפחה ששיעבדה את משפחת ווייט לדורותיה, הספיקה אך מעט אבל ווייט דבק בעבודתו: שמירה על הבּקר של הבוס, על ענייני האחוזה ועל כל מה שצריך. למרות הכל חינך את ילדיו אחרת משכניו המתעמרים. בנו לואיס התגייס ונשלח לוויטנאם להילחם את מלחמתם של הג'ונסונים. האחד, נשיא אמריקני והשני מושלהּ הגזען של מיסיסיפי. אף אחד מאלה לא אהב אותו.
ולמרות גלי ההתערוררות, למרות נאומיו של לותר קינג ומאבק הסטודנטים, למרות המצעדים והתהלוכות, והמאבק לשוויון והמלחמה למען זכות ההצבעה וכל הסיקסטיז – למרות כל אלה המשיך ווייט בחייו. הוא לא נרשם להצבּיע. לא חבר לאף תנועה. לא עורר זעמו של איש ולא הצטרף לשום מצעד. אבל ביוני 1966 דרומה של מיסיסיפי בער גם בלי שווייט עורר דבר. ג'ימס מרדית', סטודנט שחור, סחב שנתיים קודם לכן גדודי צבא וכוחות פדרליים שלמים לקמפוס של אוניברסיטת מיסיסיפי רק כדי להגן על זכותו ללמוד בה ככל האדם. עתה אִרגן מרדית' צעדה כנגד הפחד והאימה המשתקים את תושבי המדינה האפרו-אמריקנים המשתוקקים להיות חופשיים. לא המשטרה, לא המושל, לא בתי המשפט המקומיים ולא תושבי נאצֶ'ז אהבו את אוהבי השחורים שזה מקרוב פלשו למדינתם. אבל עיקר הזעם עלה מתוך קיני הקו קלוקס קלאן. יש לעשות דבר מה פן יאחר יום ואבדה עליונותנו לעד. אבל כל הפעילים האלה שבאים דרומה הם שלל קטן וחסר השפעה. יש לזכּות ב"פּרס הגדול". צריך לגרום למרטין לותר קינג להגיע אל נאצֶ'ז שכוחת האֵל ולחסל אותו כאן במגרש הביתי. כל שצריך הצייד הוא פּתיון טוב. והנה הוא כאן לפנינו. פועל בן 67 שייעלם יום אחד מעל פני האדמה ולא ייחסר לליבו של איש. אולי לילדיו ואולי אולי לכּומר המשוגע והקומוניסט שמטיף לשוויון ולאי-אלימות שיגיע ללוויה כשימצאו את הגופה…
לפני 53 שנים הושלך הפּתיון בערבות מיסיסיפּי השוממות מאהבה.
> להלן תמונתו היחידה והדהויה של בּן צֶ'סטר וָוייט.
________________________________________________________________________
להאזנה לתכנית ששודרה ב-30 ביוני 2019, לחצו כאן.
________________________________________________________________________
- Bud White – White Horses
- J.B. Lenoir – Down In Mississippi מתוך Vietnam Blues
- Reverend Pearly Brown – It's a Mean Old World
- Bob Dylan – Whatcha Gonna Do מתוך 7 Years of Bad Luck
- Hobart Smith – See That My Grave Is Kept Clean
- Charles Caldwell – Remember Me מתוך Remember Me