האם בחפשנו התגלויות אוטופיסטיות של חברת סוציאליזם ושלום, בין דפיה של היסטוריה העקובה מדם, עלינו לשלוח אצבענו על גבי הגלובוס אל אפריקה מוכת הרעב והשעבוד? האם רעיונות מרקסיסטיים עמוקים וטהורים התממשו דווקא על אדמת מדינה אפריקנית חסרת מוצא לים, הנטועה בשורשים קלוניאליסטיים? ועוד באייטיז??
– כן!
– כן???!
– כן!!!
האם יכול להיות שאיש אחד, אפריקני לבוש מדים ושוחר שלום, בשם תומאס סנקרה, הפך אדמה מיואשת בשם "וולטה עלית", שזה לא מכבר השתחררה מזרועותיו של הקולוניאליזם הצרפתי ל"מדינת האנשים הישרים", הלוא היא בורקינה פאסו, מדינה שהעניקה לאזרחיה חיים בכבוד, שיוויון, שלום ואפילו גאווה? וכל זה ללא כוח הנשק וללא שעבוד ודיכוי?
אנשי בורקינה פאסו חברו יחדיו להפוך את מדינתם לחברה משגשגת וטובה. בהנהגתו של סנקרה הניחו ההמונים במו ידיהם מסילות רכבת, הקימו מטע בכל כפר וכפר, התגברו על הרעב, ניסו ללא לאות להשתחרר מכל שליטה מערבית,היא צאצאית האימפריאליזם המושחתת.
ואיך ייתכן שדווקא איש החזון הזה, מת מוות כה שייקספירי בגיל כה צעיר? בסוף ימיו כאשר קמה התנגדות לשלטונו הוא ידע היטב שעמיתו וחבר נעוריו, הולך לבגוד בו, אך סנקרה העדיף להיבגד מאשר לבגוד. ואותו חבר מפוקפק היה אכן זה שהוציא הפקודה לרצוח את תומאס סנקרה, תפס את השלטון והביא את הקץ לחלומה של אפריקה.
ההמונים בכו ברחובות והייאוש גבר, אך בכל זאת, היו להן באפריקה 4 שנים של תקווה, שנות שלטונו של סנקרה בין 1983-1987. זה איש גדול. מהגדולים שבגדולים. ויש לנו הכבוד לארח בתכנית זו את החבר גיל ראס ראסטה שיתארח ויספר על תומאס סנקרה ובורקינה פאסו.

האזינו, כי בשידור שלפניכם הנושא כה חשוב ועמוק בדמנו, ושימרו על תקווה.

___________________________________________________________________

להאזנה לתכנית ששודרה ב- 20 באוקטובר 2014, לחץ כאן.

___________________________________________________________________

התארח באולפן: גיל 'ראסטה' בונשטיין.

• Amadou Ballake & L'Orchestre Super Volta – Bar Konou Mousso
• The Kingstonians – Sufferer
• Max Romeo – Socialism Is Love
• קריאה מתוך הכתבה 'וולטה עילית- מעתה "בורקינה פאסו"', אשר פורסמה בעיתון 'מעריב', ב- 02 באוגוסט 1984.
• John Lee Hooker – This Land Is Nobody's Land מתוך The Real Folk Blues