אמנם ביום זה הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה, ואמנם זה היום בו נולד ז'אן ז'ורס הזכור לטוב, אך יום 3 בספטמבר שמור לפני הכּל לינשוף העיוור, אלן וִילסוֹן ע"ה שסיים את מעגל חייו בגיל 27. היום לפני 49 שנים נמצא ללא רוח חיים, בסמוך לבית חברו הטוב בוב "הדֹב" הָייט. מלומד מוזיקלי לאין שיעור, נאמן בּלוז בכל רמ"ח אבריו וּמייסדהּ של הלהקה החשובה בתכלית החשיבות Canned Heat. כאשר מונים את החברים במועדון הטרגי של מוזיקאים שהלכו בגיל 27 ממעטים הם המזכירים את אלן וילסון בנשימה אחת עם ג'ניס, גימי וג'ים. אולי בשל ייחודיותו והצנעת הלכת שאפיינה את יצירתו המוזיקלית כמו גם את חייו מחוץ לבמה. אקולוגיסטָן קיצוני שהעדיף תמיד לישון מחוץ לבית על הקרקע תחת השמים, גם כאשר התארח אצל חברים. כשגילוּ את סָאן האוּס הגדול בעת גל התחייה של הבלוז בארה"ב ב1964 היה זה אלן וילסון שנקרא "ללמד" את האוס מחדש את מה שוותיק הבלוז כבר שכח, היינו את שיריו שלו עצמו (האוס לא נגע בגיטרה מעל 20 שנים והתרחק מן הבלוז בתקופת חייו זו). וילסון לא היה רק זמר ייחודי בעל טביעת קול נדירה אלא גם ובעיקר גיטריסט דגול שאחז במפוחית וניגן גם על הפסנתר. אין בליבנו כל ספק קל שבקלים כי אם היה מאריך ימים היה מניף תרומה גדולה עוד יותר בתולדות המוזיקה ממה שהספיק לחולל בחייו הקצרים.

________________________________________________________________________

להאזנה לתכנית ששודרה ב-3 בספטמבר 2019, לחצו כאן.

________________________________________________________________________

כל השירים של אלן וילסון ו-Canned Heat, אלא אם צויין אחרת.

  • Change My Ways
  • Going Up The Country
  • On The Road Again
  • Poor Moon
  • John The Revelator – I Want To Go Home On The Morning Train מתוך Son House: London Sessions
  • London Blues
  • My Time Ain't Long