אמר מי שאמר לפני שנים רבות כי מאז המצאת הצילום נחלקים צילומי הדיוקן לשניים:
אלה האוחזים בראשם ואלה שאינם. המשותף לגיבורי העבר האוחזים בראשם הוא, כי על פי רוב מדובר באנשים שביקשו להשפיע על סביבתם. אנשי מחשבה הדואגים לאחיהם בעולם.
כזה היה שר החוץ הבריטי ערב מלחמת העולם הראשונה – סיר אדוארד גריי.
גריי ייזכר כלוחם הטראגי הגדול המנסה למנוע מלחמת עולם ובה בעת צופה מחלון ביתו על שקיעתה של אירופה. יותר ממלחמתו במלחמה הגדולה ייזכר בתבוסתו הקשה. עד יבוא תִישבּי ויתרץ ויסביר – יתווכחו ההיסטוריונים אם ניתן היה למנוע את קלחת הדמים, אם לאו. בכל מקרה, את ימיו הקשים של גריי ערב המלחמה יהיה קשה למחוק מדפי ההיסטוריה. 37 הימים המפרידים בין רצח הארכידוכס האוסטרי לבין פרוץ המלחמה הם שעתו הגדולה והנוראה של שר חוץ אחד המנסה להעביר מסרים לעולם כי שום דבר טוב לא ייצא מן המלחמה הזאת, וכי את האורות הגדולים – של אירופה החשמלית, הנאורה והמודרנית – ההולכים וכבים, "לא נזכה לראותם נדלקים שוב בימינו". אם נתקיימה נבואתו או לא – זאת ודאי אין לדעת. יתכן והקייזר רצה מלחמה בכל מחיר, אולם מה אם סיבת המשבר נעוצה דווקא במברקים לא ברורים של גריי אל נציגי המדינות המתעמתות? האם בגלל סירבולו של הטלגרף ורהיטות מנסח המברק פרצה מלחמת דמים עולמית אשר בגינהּ הלכו אל האבדון 20 מליון איש?
בשידור זה נשפוך מעט אור על דמותו של גריי, על מאבקו הגדול והנפתל.
לכבוד עריכת טקס הספדים ראוי, מזמורי קינה וגם ביקורת ללא משוא-פנים – נזמן לאולפן גם את חברנו היקר קובי חוברה.
___________________________________________________________________

להאזנה לתכנית ששודרה ב-9 לספטמבר 2015, לחץ כאן.

___________________________________________________________________

התארח באולפן: קובי חוברה.

• Ike Gordon – Don't Let The Devil Ride
• Robert Pete Williams – Graveyard Blues
• Fred McDowll – I Wished I Was In Heaven